#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. 1 מה יש להשיב על טענתו של ר&quot;ע שטען לריה&quot;ג שלא צריך לדרוש &quot;בעל השור נקי&quot; נקי מדמי ולדות, שהרי כבר כתיב &quot;כי נצו אנשים יחדיו&quot; אנשים ולא שוורים (למסקנא)?	"אביי ורבא אמרו (למסקנא) שהיה מקום לומר אנשים נענשים רק כשאין אסון באשה, אבל שורים אפ' כשיש אסון, לכן אמר רחמנא בעל השור נקי.<p dir=""rtl"">רב אדא בר אהבה הקשה שאין התשלום תלוי באסון אלא בכוונה (ויש חולקים עליו), לכן אמר שהיה מקום לומר אנשים בנתכוונו זה לזה ופגעו באשה אפ' יש אסון יענשו, ורק אם נתכוונו לאשה אם יש אסון לא יענשו, ושוורים אפ' נתכוונו לאשה יענשו, אמר רחמנא בעל השור נקי שלעולם פטור, ותניא כוותיה.</p>"	בבא קמא מב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 1 מדוע ר&quot;ע לא הקשה על עצמו שדרש &quot;בעל השור נקי&quot; נקי מדמי עבד, שאינו משלם אלא מגופו והשור נסקל (למסקנא)?	למסקנא ביאר רבא ותניא כוותיה ס&quot;ד כיון שמחמירים בעבד מבן חורין שמשלם על עבד יפה סלע שלושים סלע נחמיר עליו וישלם דמי עבד מן העליה, קמ&quot;ל.	בבא קמא מב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 2 נזקי אשה האם ליורשיו או ליורשיה ומנין (בסתם נזיקין, כופר ודמי ולדות)?	"אמר ר&quot;ע &quot;והמית איש או אשה&quot; להקיש אשה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה ליורשיה, וה&quot;מ כופר שאין משתלם אלא אחר המיתה, דהוי ליה ראוי ואין הבעל יורש בראוי כבמוחזק.<p dir=""rtl"">בסתם נזיקין - יריש ליה בעל, דכתיב &quot;וירש אותה&quot;, אלא אם כן גרשה ואז ליורשיה [וה&quot;נ אליבא דבני מערבא אליבא דרבנן אפשר להוקים כשגבו קרקע או מעות אבל תרצו גרושה לדברי רבי (ע' בסוגיא ב&quot;ב קכד:)].</p><p dir=""rtl"">דמי ולדות - אף בגרושה כולם לבעל, דבבעל תלה רחמנא אפ' בא עליה בזנות, כדכתיב &quot;כאשר ישית עליו בעל האשה&quot;. </p>"	בבא קמא מב:		
